מזונות ילדים
5 כללים חשובים בעניין מזונות ילדים:
ראשית, ולפני שנציין את הכללים, חשוב להבחין בין מזונות ילדים להורים יהודים לבין מזונות ילדים לילדים שנולדו להורים שאחד מהם אינו יהודי ו/או ששני בני הזוג הינם יהודים, במאמר זה נעסוק בקבוצה השכיחה של מזונות ילדים כאשר שני בני הזוג הינם יהודים.
-
חלוקת חיוב המזונות: מקור החיוב של אב במזונות ילדיו הינו ההלכה היהודית. וזה התאם לחוק המזונות הקובע שמזונות ילדים הם על פי הדין "האישי" של בני הזוג, ולזוג יהודים הדין האישי שלהם הינו ההלכה היהודית. ודבר זה מתחלק ל-4 חלקים:
-
מזונות ילדים עד גיל 6
חיוב אבסולוטי ובלעדי על אב יהודי לשלם מזונות קטינים, וזאת מכוח דין תורה. החיוב הזה הינו חובה לזון את ילדיו הקטינים היהודיים, וזאת כדי צורכיהם ההכרחיים.
-
מזונות ילדים מגיל 6 עד 15 – דין צדקה.
הרבנות הראשית הרחיבה את תקופת החיוב מכוח תקנת חכמים והעמידה את תקופת החיוב האבסולוטית על האב עד הגיע הקטינים לגיל 15. כאשר מזונות הכרחיים יחולו על האב, ומזונות מדין צדקה יחולקו בין ההורים.
-
מזונות ילדים מעל גיל 15 עד גיל 18:
מזונות מדין צדקה בלבד – יחולקו בין ההורים.
-
מזונות ילדים אחרי גיל 18 עד גיל 21:
מעבר לגיל 18, החבות לשאת במזונות הילדים הבגירים חלה על שני ההורים וזאת לתקופת בגרותם בתקופת הצבא. מקור החיוב לתקופה זו הינו בחוק האזרחי ,היינו בחוק לתיקון דיני משפחה מזונות, והחבות כאמור מוטלת על שני ההורים בהתאם למבחנים הקבועים בחוק: היינו שהילד נצרך , הוא אינו יכול לספק את מזונותיו מכל מקור אחר (אין לילד ירושות, נכסים או כספים מעבודה מהם יכול לקיים עצמו), ושההורה עצמו אמיד בכדי לספק את צורכי הילד לאחר שסיפק את צרכיו שלו.
2. זכות התביעה העצמאית: כאשר מדובר בילדים קטינים (למטה מגיל 18 שנה), הקטינים רשאים לתבוע באופן עצמאי תביעת מזונות ילדים מאביהם, בין באמצעות אימם כאפוטרופסתם הטבעית ואפילו באמצעות "ידיד קרוב" שיכול להיות בן משפחה אחר, שכן וכד'.
יוצא כי, גם אם הגיעו הורי הקטינים במסגרת הסכם גירושין להסכמות ביניהם לעניין מזונותהקטינים, ואפילו ערכו הסכם הגירושין ונתנו לו תוקף מחייב בבית המשפט או בבית הדין הרבני, עדיין ההסכם אינו כובל את הילדים, ובכל רגע נתון ואף יום אחרי אישור הסכם הגירושין, יכולים הילדים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם ,אפילו באמצעות אימם שאך זמן קצר קודם לכן חתמה על ההסכם, ולתבוע את מזונותיהם עפ"י הצרכים הנטענים על ידם.
הפתרון בכדי שלא תוגש תביעה יום אחרי אישור ההסכם הינו, כאשר בטרם חתמו הצדדים על הסכם הגירושין, נערך דיון בביהמ"ש או בביה"ד הרבני בנושא המזונות, הערכאה השיפוטית בדקה את צורכי הילדים ואף ניתנה החלטה למזונות זמניים. וכאשר דבר זה נבדק ע"י ביהמ"ש או ביה"ד הרבני לא תוכל להישמע הטענה כי הסכם הגירושין אינו חוסם את הילדים כי ההסכם נעשה מבלי לבדוק ולראות את צורכיהם. משכך, אם ברצוננו להכפיף את הקטינים להסכם הגירושין, יש לעמוד על כך כי יתקיים דיון ענייני בעניין צורכי הילדים בביהמ"ש ו/או בביה"ד הרבני ורק לאחר מכן לחתום על הסכם גירושין בהתאם לכך.
חשוב להדגיש כי, גם אז יוכלו הילדים להגיש תביעה לשינוי המזונות, אך יהא עליהם להוכיח כי קיים שינוי נסיבות מהותי בצורכיהם או במצב הכלכלי של האב או במצב הכלכלי של האם, שינוי בנסיבות שחל לאחר ההסכם, שבשל אותו שינוי הם סבורים כי יש לעלות את גובה החיוב במזונות שנקבעו בהסכמה בהסכם.
3. חיוב האב לשלם מזונות ילדים גם כאשר מדובר באב מובטל שאינו עובד כלל.
בית המשפט העליון קבע כי חובתו של האב לזון את ילדיו הקטינים קודמת מצרכיו שלו ולכן נקבע כי על האב "לצאת מהבית" כד לעבוד, על מנת למלא אחר חובתו.
גם באם לאב קיימת מגבלה רפואית המונעת ממנו לעבוד והוא ניזון מקצבת נכות, בתי המשפט יפסקו לילדים בכל מקרה את המינימום הדרוש למחייתם, כאשר בדרך כלל ביטוח לאומי נכנס בנעליו של החייב במזונות.
4. במסגרת הצרכים ההכרחיים נכללים מזון, ביגוד ,הנעלה, בריאות, חינוך, מדור ואחזקת מדור.
בפסיקת בתי המשפט נאמד כיום שיעור הצרכים ההכרחיים המינימאליים לקטין, לא כולל מדור , על סך של 1,450 ₪ בחודש.
ומעבר למזונות אלו, חלה חובה על האב להבטיח שלקטין תהא קורת גג, דהיינו מדור. החישוב על פי הפסיקה הוא כי על האב להשתתף בתשלום המשכנתא או דמי השכירות, עבור קטין אחד 33% מעלות המשכנתא או דמי השכירות, עבור 2 ילדים% 40, עבור 3 ילדים ויותר % 50.
החיוב הינו מידתי בהתאם למקום המגורים האחרון שגרו בו הצדדים, ובהתחשב בעובדה כי לאחר פרידת הצדדים הופחת מספר הנפשות המתגוררים בדירה, כך שהאישה והילדים יכולים להתגורר בדירה עם פחות חדרים.
5. הוצאות חינוך, רפואי וכו' – מחציות
הוצאות משתנות מתייחסות להוצאות חד פעמיות או לא קבועות, וכוללות תשלומים על מעון, צהרון, משקפיים, טיפולי שיניים, טיפול פסיכולוגי לקטין, חוגים, עזרה בלימודים וכו', ומתחלקות שווה בשווה בין ההורים. לכל הוצאה מהותית שכזו נדרשת הסכמה מראש של ההורה האחר. הוצאה על דעת ההורה אחד לא אמורה לחייב את ההורה האחר כל עוד לא ניתנה הסכמתו. ההוצאה היא על פי קבלות בלבד.
אין כמובן רשימה מסודרת של נושאים לגביהם חל נושא המחציות והכל בהתאם לצרכים של כל תא משפחתי. כאשר עורכים הסכם גירושין או בהליך משפטי, חשוב לפרט את מגוון הדברים בהם נדרש התשלום.
הוצאות חינוך מחציות – בתחילת כל שנה מקבל אחד ההורים (לרוב האמא) מענק לימודים מהביטוח הלאומי עבור כל אחד מהילדים (מגיל 6 עד 18). מקובל ששני ההורים חולקים שווה בשווה את עלויות החינוך בתחילת השנה לאחר קיזוז המענק.
הוצאות חינוך אחרות כמו שעורים פרטיים, חוגים וכו' מחייבות כמובן את הסכמת שני ההורים ומראש. לגבי קייטנות, ברוב ההסכמים מקובל שההורים חולקים עלות של קייטנה אחת. כמובן שאם להורים יש צורך בשתי קייטנות הרי הם יגיעו להבנות בנושא.
הוצאות רפואיות מחציות – מקובל שאת התשלום החודשי לקופת החולים משלמת האמא כחלק מתשלום המזונות החודשי. לגבי הוצאות רפואיות אחרות כגון משקפיים, גשר לשיניים, התייעצות עם רופא מומחה וכו' מקובל ששני ההורים חולקים שווה בשווה.
לכן, כאשר מגישים תביעת מזונות עבור הילדים או כאשר מגישים כתב הגנה, קיימת חשיבות עליונה מה נכלל בצורכי הילדים על פי חיי המשפחה עצמה, אינו דומה חיי משפחה של אנשים אחרים, חברים, משפחה, לחיי המשפחה שלכם/ן. ובשל כך עוד בטרם שמגישים את כתב התביעה / הגנה צריך להיוועץ בעו"ד מתחום דיני משפחה אשר מכיר היטב אף את הדין ההלכתי באשר לחיוב מזונות ילדים.
משרדו של עו"ד וטוען רבני יונתן אליאס, הינו משרד מוביל בתחום דיני משפחה, המכיר את החוקים והפסיקה הרלוונטית בנושא מורכב זה. עו"ד יונתן אליאס מעבר להיותו עו"ד הינו טוען רבני בהכשרתו, ומשכך הוא בקיא בכל הפרטים ההלכתיים הנוגעים למזונות הילדים.